מיסוי דיגיטלי בינלאומי – Pillar 1 והשפעתו על הייטק ישראלי

Pillar 1 – חלוקת רווחים למדינות צריכה

Pillar 1 של פרויקט BEPS (OECD/G20) מציע לחלק מחדש את זכויות המיסוי על רווחי חברות רב-לאומיות. ההצעה מתמקדת בחברות עם מחזור שנתי מעל 20 מיליארד אירו ורווחיות מעל 10%. Amount A: 25% מ'רווח עודף' (מעל 10% מהמחזור) יוקצו למדינות שבהן יש לחברה צרכנים – גם ללא נוכחות פיזית ('nexus'). זה מערער על עקרון ה-מוסד קבע (PE – Permanent Establishment) שעמד בבסיס המיסוי הבינלאומי מאז שנות ה-20. ב-2026, ההסכם הרב-צדדי (MLC) עדיין בתהליך חתימה.

השפעת Pillar 1 על ישראל

• ישראל כמדינת מקור: חברות הייטק ישראליות מייצרות טכנולוגיה ומוכרות לעולם – חלק מהרווח ימוסה במדינות הצריכה
• אובדן הכנסה: אומדן 1-3 מיליארד ש"ח בשנה – חלק מרווחי חברות ישראליות ימוסה בחו"ל
• רווח אפשרי: ישראל תוכל למסות חברות ענק זרות (Google, Meta, Amazon) על פעילות בשוק הישראלי
• איזון: ישראל כמדינה קטנה – ההפסד מ'ייצוא רווחים' עשוי לעלות על הרווח מ'ייבוא רווחים'
• חברות ישראליות רלוונטיות: Check Point, CyberArk, Wix, monday.com – אם עומדות בסף
• ביטול DST: מדינות שחתמו על Pillar 1 מתחייבות לבטל מסי שירותים דיגיטליים חד-צדדיים

מס שירותים דיגיטליים (DST) – האלטרנטיבה החד-צדדית

כל עוד Pillar 1 לא נחתם, מדינות רבות הנהיגו Digital Services Tax (DST) חד-צדדי: צרפת (3%), בריטניה (2%), איטליה (3%), הודו (6%). ה-DST ממסה חברות דיגיטליות גדולות על הכנסות ממודעות, פלטפורמות ושירותים דיגיטליים במדינה. ישראל טרם הנהיגה DST, אך שקלה זאת ב-2021-2022. הסיבות לעיכוב: (1) חשש מתגובת ארה"ב (שהטילה מכסים על מדינות שהנהיגו DST); (2) ציפייה להסכם Pillar 1 רב-צדדי; (3) ישראל מייצרת שירותים דיגיטליים – DST עלול לפגוע בחברות ישראליות. עם העיכוב ב-Pillar 1, השאלה חוזרת לשולחן.

DST בעולם – השוואה

אתגרי מיסוי הכלכלה הדיגיטלית

• עבודה מרחוק: עובד ישראלי עובד מפורטוגל – מי ממסה? שאלות תושבות מורכבות
• מיסוי פלטפורמות gig: נהגי Uber, שליחי Wolt – האם עצמאים או שכירים?
• NFT ואסימונים דיגיטליים: סיווג מס לא ברור – נכס, שירות, או מטבע?
• Metaverse ו-virtual economy: נכסים וירטואליים – האם חייבים במס?
• AI ואוטומציה: מכונות מחליפות עובדים אך לא משלמות מס – האם 'מס רובוט'?
• DAO (ארגון אוטונומי מבוזר): מי הנישום? אין ישות משפטית מסורתית

הכנות ישראל למיסוי דיגיטלי – 2026

רשות המסים הישראלית נערכת: (1) חוזר מקצועי חדש על מיסוי 'כלכלה דיגיטלית' – צפוי ב-2026; (2) הרחבת תיקון 53 למע"מ: חובת רישום ותשלום מע"מ על כל שירותים דיגיטליים זרים (לא רק B2C); (3) חילופי מידע עם פלטפורמות: ישראל מיישמת את DAC7 האירופי – חובת דיווח של פלטפורמות דיגיטליות על הכנסות משתמשים; (4) הגדרת 'נוכחות דיגיטלית משמעותית': חברה זרה עם מעל 100,000 משתמשים ישראליים או הכנסה של 10 מיליון ש"ח מישראל – עשויה להיחשב כבעלת 'מוסד קבע דיגיטלי'.

בסיס חוקי

• פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, סעיפים 2, 4א (מוסד קבע)
• חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, תיקון 53
• OECD Pillar One – Amount A Model Rules
• OECD Multilateral Convention (MLC) on Pillar One

הערה חשובה: המידע באתר זה מוגש למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס מקצועי. יש להתייעץ עם רואה חשבון מוסמך או יועץ מס מורשה לפני קבלת החלטות פיננסיות.